top of page

חנק בילדים ומבוגרים – איך פועלים?

עודכן: 3 בנוב׳

מעודכן להנחיות החדשות מ10.25


על חנק והיימליך

בישראל מתרחשים מאות מקרים של חנק מדי שנה, כאשר מבוגרים לרוב נחנקים מחתיכות מזון כמו בשר, ירקות קשים ולחם יבש, בעוד ילדים קטנים נחנקים בעיקר מסוכריות, נקניקיות, ענבים ואפילו צעצועים קטנים.

חנק מתרחש כאשר מזון או גוף זר חוסמים את דרכי הנשימה, מה שעלול להוביל לאובדן הכרה ואף למוות אם לא מתערבים במהירות. סכמת הטיפול בחנק בבוגרים עודכנה באוקטובר 25 כך שתהיה אחידות בינה לבין סכמת הטיפול בחנק בתינוקות.


איך מזהים חנק?

  1. שיעול יעיל – המטופל מסוגל להשתעל בכוחות עצמו, להשמיע קול ולנשום. במצב זה אין צורך בהתערבות מיידית, אלא יש לעודד אותו להמשיך להשתעל ולהיות בהשגחה.

  2. שיעול לא יעיל – המטופל נראה במצוקה, אינו משמיע קול, נוגע בצוואר ונאבק לנשום. זהו מצב חירום המחייב טיפול מיידי ע"י סכמת החמסות הכוללת ביצוע 5 טפיחות גב ו-5 לחיצות בטן (היימליך) לסירוגין.


איך מבצעות לחיצות בטן (תמרון היימליך)?

  1. נעמדים מאחורי המטופל ומטים אותו מעט קדימה.

  2. מקפלים את האגודל ומאגרפים את היד.

  3. ממקמים את האגרוף כשהזרת משיקה לקו של הפופיק.

  4. נכנסים עם האגודל המקופל בתנועה סיבובית כלפי מעלה.

    *במידה ואנו לא מצליחים להקיף את המטופל באזור הבטן, ננסה להקיפו באזור החזה וללחוץ פנימה את עצם החזה (הסטרנום). אם גם בדרך זו אנו לא מסוגלים להקיף את המטופל (לדוגמה במקרה של אדם הגדול מאיתנו, מטופלת בהריון או שאנו בהריון וצריכות להקיף את הילד), נצמיד את המטופל כשגבו מופנה לקיר ונלחץ את עצם החזה לכיוון הקיר.


ממשיכים בביצוע 5 טפיחות ו-5 לחיצות בטן לסירוגין עד שהגוף הזר יוצא או עד שהמטופל מאבד הכרה.


מתי מתקשרים ל-101 ול-1221?

במהירות האפשרית! אין לדעת אם נצליח לבצע את התמרון ולכן חשוב שכוח רפואי כבר יהיה בדרכו אלינו.


מתי עוברים להחייאה?

אם המטופל איבד הכרה, יש להתחיל מיד בעיסויי חזה.


מה סיכויי ההצלחה של סכמת החמסות?

כאשר הסכמה מתבצעת במהירות ובדיוק, היא יעילה ביותר ויכולה להציל חיים ברוב המקרים. הצלחתה תלויה בזמן התגובה של הסובבים, ולכן חשוב להכירה ולפעול ללא היסוס ברגע האמת.

זכרו – ידע מציל חיים!

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
דימומים – איך עוצרים?

סוגי דימומים 1. דימום שטחי:  דימום קל מחתכים קטנים או שפשופים, לרוב נעצר מעצמו. 2. דימום פנימי:  בשל פגיעה באיברים פנימיים, חבלות או...

 
 
 

תגובות


bottom of page