החייאה בילדים: מה? לא הורידו הנשמות?

שנייה לפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה להזכיר לכם שהסיכוי שנעשה החייאה בילדים הוא מאוד נמוך.

המערכות שלהם עובדת מעולה (כמו מכונה חדשה שהרגע יצאה מהמפעל) וכל עוד אנחנו מקפידים על מניעת סכנות- טפו טפו טפו אנחנו בכלל לא נגיע למצבים שמזכירים בכלל החייאה.

ובכל זאת.. מתי?

אם אנחנו רואים ילד מתמוטט ככה פתאום באמצע הסלון- אנחנו צריכים לשאול את עצמנו קודם כל מה הסיכוי שיש לו דימום חיצוני או פנימי משמעותי?

בואו ניקח כמה תרחישים- אם הוא שכוב מתחת לסולם או ממש בסוף המדרגות, סביר שהוא נפל או התגלגל מגובה ויש לו איזשהם דימומים. במצבים כאלה, כאשר יש סיבה ממשית לחשוד בדימום- לא נתחיל החייאה כי אנחנו עלולים לדרדר עוד יותר את מצבו.

אם אין לנו סיבה לחשוד בדימום- נתחיל בסכמה ההחייאה.

הסכמה מתחילה בבדיקת הכרה מילולית ופיזית (ננסה לקרוא בשמו, למחוא לו כפיים מול הפנים, קצת להכאיב עם צביטונת בטרפזים)- אם אין תגובה כבר עכשיו נתקשר ל...

מקווה כבר שהמספרים שמורים אצלכם בטלפון ואם לא אז יאללה תכניסו את 101 ואת 1221.

בשלב הזה גם נבקש דפיברילטור מכשיר החייאה מהסובבים ונעבור לבדיקת התרשמות מהנשימה.

אם התרשמנו שאין נשימה- נתחיל בעיסויים:

ביצוע 30 עיסויי לב – מניחים יד אחת או שתיים (בהתאם לגודל הילד) על החלק התחתון של עצם החזה ולוחצים בעומק של כ-5 ס"מ בקצב של לפחות 100 עיסויים בדקה.

אחרי 30 עיסויים נעצור כדי להכין את השטח (לנקות ולפתוח נתיב אוויר) לקראת הנשמות.

אבל.. לא הורידו הנשמות?

לא מדוייק. האמת היא שאף פעם לא באמת הורידו אלא ההנחייה תמיד הייתה "לשקול".

מה צריך לשקול?

את רמת המיומנות שלנו (בכל זאת פעולה לא פשוטה) ואת רמת הנחיצות של ההנשמה למטופל.

כשאנחנו מדברים ספציפית על ילדים (וגם על תינוקות)- רמת הנחיצות של ההנשמות היא מאוד גבוהה כי רוב המקרים שבהם הם יגיעו מלכתחילה להחייאה יגרמו בשל איזשהו כשל בנשימה (לדוגמה- חנק, טביעה, הרעלות) ואנחנו צריכים לתת מענה בדמות הנשמות.

בנוסף, מחקרי אורך מצאו סיכויי הישרדות נמוכים בהרבה אצל ילדים שלא הנשימו אותם לעומת ילדים שכן הנשימו ולכן- אנחנו מנשימים ילדים.

איך?

רגע רגע לפני האיך. יש כאן מלא ג'יפה. בואו נעיף אותה:

סילוק הפרשות ופתיחת נתיב אוויר – מסובבים בעדיפות רק את הראש (אם לא ניתן או שמדובר בממש הרבה הפרשות אז נסובב את כל הגוף הצידה) ומה שיוצא אני מרוצה. נסתפק במה יוצא ואז נפתח את נתיב האוויר בשיטת מצח-סנטר.

לאחר שנתיב האוויר פתוח ונקי נבצע 2 הנשמות:

ביצוע הנשמות – סוגרים את נחירי הילד, מכסים את פיו בפה שלנו, ומבצעים הנשמה עד שהחזה מתרומם. מפסיקים לשנייה וחוזרים להנשים בשנית.

נמשיך ברצף של 30 עיסויים ו-2 הנשמות עד שהוא חוזר לנשום או עד שמחליף מגיע או.. שמגיע מכשיר החייאה ואז נפסיק את הרצף שלנו כדי לחבר ולהפעיל אותו כמה שיותר מהר. הוא הגו'קר.