פינת "ידעת-מנעת": על פעימות הלב ותוחלת חיים

יש הנחה די מבוססת בעולם החי, לפיה יש ללב מספר ספציפי של פעימות לפעום עד שהוא נודם. מעין סוללה שאחרי מספר מסוים של שימושים- היא יוצאת מכלל שימוש. מכאן, שאם נשתמש הרבה מאוד בסוללה הזאת- אז היא תצא מהר יותר משימוש. ובהשאלה- אם הלב פועם ממש מהר- הוא יפסיק לעבוד מהר יותר ובעל החיים יחיה פחות זמן. נשמע הזוי? קבלו את הנתונים הבאים: צבי הענק מהגלאפגוס חיים כ-180 שנה וקצב הלב שלהם הוא 6 פעימות בדקה. קצב הלב של לוויתן, שחי כ-35 שנה, עומד על 20 פעימות בדקה. מכרסם שחי 2-3 שנים- ליבו פועם 300-500 פעמים בדקה. מכרסם אחר שחי 5 שנים- 240 פעמים בדקה. זה אומר שאם יש לי דופק גבוה אני אמות בגיל צעיר יותר? קצת מבהיל, אבל בהסתברות גבוהה יותר כן..נסביר: בהתחלה לא בדקו קשר ישיר, אלא עקיף דרך התפתחות מחלות לב. מצאו שנשים עם קצב פעימות לב במנוחה שמעל ל-76 בדקה, היו בסיכון מוגבר יותר ב-26%, לחלות ואף למות מהתקפי לב או מחלה כלילית אחרת, בהשוואה לנשים בעלות קצב פעימות לב נמוך יותר.בהמשך בדקו גם את הקשר הישיר ונמצא קשר סטטיסטי הפוך מובהק בין שני הגורמים הללו, בניטרול כל גורם אפשרי שיכלו לחשוב עליו, כגון כושר גופני, גיל, לחץ דם וגורמי סיכון בריאותיים והתנהגותיים נוספים, נמצא כי ככל שקצב פעימות הלב במנוחה, של הנבדק, היה גבוה יותר, הסיכון למוות היה גדול יותר.הממצא המפורט היה, ש-50 פעימות לב לדקה ופחות, בזמן מנוחה, הוא קצב פעימות הלב האופטימלי לגבר. לדוגמה, מי שהקצב אצלם בזמן מנוחה היה 71 - 80 פעימות לב בדקה, הסיכון שלהם למות היה גבוה בכ-50% יותר ממי שהקצב אצלם היה אותו קצב אופטימלי. מי שהקצב שלו היה 81 - 90, הסיכון שלו למות היה גדול פי שניים יותר מהאופטימום. וקצב של יותר מ-90 פעימות לב בדקה בישר על סיכון גדול פי שלושה.אוקיי. הבנו, מלחיץ. איך מורידים דופק? מחזקים את שריר הלב כך שכל פעימה תהיה יותר אפקטיבית ותצליח לייצר יותר תפוקה. ובקיצור- נכנסים לכושר.