top of page

הרעלות מתחת לאף: צמחים ופרחים רעילים בארץ ובבית

המרחב הציבורי שלנו מלא בצמחים יפהפיים שעושים לנו ירוק בעיניים וטוב על הנשמה.. אבל לחוקרים הקטנים שלנו, לילדים שלנו, בעיקר בגיל שבו הם מתנסים במרקם ובטעם של כל "גילוי" חדש ומסקרן שהם נתקלים בו- המפגש עם צמחים מסוימים במרחב הציבורי (ואפילו בבית) עלול להיות מסוכן מאוד. צמחים רבים ששתלו ברחובות ארצנו היפה עלולים לגרום להרעלות, לשיתוק ואף למוות ולכן חשוב מאוד שנדע להזהיר את הילדים מפניהם ובכל מקרה להנחות אותם שלא לקטוף ולהכניס אף פרח ועלה לפה. אתם כבר מכירים אותנו ויודעים שלא נשאיר אתכם בלי הסברים ופירוט מדויק על הצמחים הרעילים הנפוצים, אז נותר לנו רק להציג אותו. קבלו בבקשה את: "מגדיר הצמחים הרעילים הנפוצים של מלאכי הדרך"


*למען הסר ספק, בכל חשד להרעלה ניתן להתייעץ עם המרכז הארצי להרעלות שמספרו

04-7771900- זמינים 24/7 והכי מקצועיים שיש. במידה ומופיעים קשיי נשימה או קוצר נשימה נתקשר ל101 ו-1221.


**גם אצל חברינו ההולכים על ארבע (כלבים וחתולים)- הסכנה נותרת בעינה וחשוב שנרחיק אותם מהם.


דורבנית סגולה


העלים הזרעים והגבעולים הצעירים רעילים. החומרים הרעילים בצמח הם: ספונינים ואלקלואידים הפועלים על מערכת העצבים ומדכאים אותה. הרעל עלול גם לעבור דרך שתיית חלב או אכילת בשרם בעלי חיים שאכלו מהצמח. תמציות מהצמח שימשו בעבר להשמדת קרציות. אטרופה בלדונה


זהו צמח עשבוני שנעשה שימוש בו בקוסמטיקה במדע וברפואה. גם צמח זה גדל באזורים פתוחים. כל הצמח, משורשו ועד עלי הכותרת, רעיל ביותר. אכילת 2-5 מפירותיו השחורים והקטנים שנראים טעימים, יכולה לגרום למוות. תבטיה תרבותית


צמח רעיל ממשפחת ההרדופים. בעת חיתוך הענפים יש להיזהר מהנוזל הלבן. העשן משריפת הענפים עלול להיות רעיל גם כן. סולנום שחור


חומרי הרעל נמצאים הכל חלקי הצמח בעיקר בפרי לא בשל. החומרים הרעילים הם: סולנין, אלטרופין, ועוד חומרים ציאניניים. אכילת חלקים מהצמח עלולה לגרום למוות. לנטנה ססגונית


שיח ירוק עד שמקורו במרכז אמריקה. נפוץ מאוד בישראל וקצב התפשטותו זיכה אותו בתואר צמח פולשני על ידי המשרד להגנת הסביבה. פרחיו בעלי שלל צבעים ופרותיו הקטנטנים רעילים מאוד כשהם בגוון ירוק. דיפנבכיה מנוקדת


צמח נוי ביתי מצוי. הדיפנבכיה מכילה גבישי סידן, ואנזימים הגורמים להרגשת צריבה בפה ועלולים לגרום להתנפחות בלשון ולחסימת מעברי הנשימה. אקוניטון/ חונק הזאב


האקוניטון נספג גם במגע עם העור ולא רק באכילה והוא מסוכן מאוד, השפעתו מהירה ובמינונים גבוהים עלול לגרום למוות. סולנום זיתני


מין פולש. צמח רב שנתי הרעיל בכל חלקיו, פרחיו סגלגלים והוא עלול לגרור למוות. דטורה


מכיל את האלקלואידים אטרופין וסקופולאמין, שני רעלים מסוכנים. לעיתים משתמשים בדטורה בתור סם הזייתי. במקרים רבים גורם דטורה להתפרצות סכיזופרניה. תפוח אדמה ירקרק


תפוח אדמה שיש עלו כתמים ירוקים הוא תפוח אדמה שנחשף לשמש. הכתמים הירוקים מכילים כלורופיל וסולנין. טעמו של הסולנין מר ולכן רוב האנשים נמנעים מאכילתו, אולם אם אוכלים יותר משלושה מ"ג לק"ג במשקל הגוף, עלול הדבר לגרום לתופעות של הקאות ושלשולים ובמצבים חמורים יותר עד אבדן תחושה והזיות. עגבנייה ירקרקה


צריכה של עגבנייה לא בשלה (ירוקה) ,המכילה טומטין עלולה להביא תוך מספר שעות לתופעות לוואי קשות במערכת העיכול, כגון בחילות, הקאות ושלשולים, ובמקרים של צריכה עודפת (מעל 3 מ"ג/ק"ג גוף, לא קל להגיע לכמות כזו) – אף למוות. נשים לב כי לא מדובר בעגבניות שרי הירוקות שנמכרות.

חלבלוב


באברי הצמח זורם שרף חלבי מר, צורב ורעיל, ובו רעל הנקרא לפי שמו המדעי של הסוג בשם איפורבין. יש הנשבעים כי מריחת השרף מועילה כמחסלת יבלות בעור, אחרים רואים בשרף רעל מסוכן. הוא נחשב גם כחומר המעורר סרטן (קארצינוגני) ויתניה משכרת


הצמח מכיל אלקלואידים שונים וסטרואיד-לקטון. אכילה מחלקי הצמח עלולה לגרום ליובש, חום, כאבי ראש, הזיות, איבוד התמצאות, עוויתות ואף מוות. שיכרון


המינים השונים מכילים אלקלואידים בכמויות משתנות, ולפיכך השיכרון הוא צמח רעיל. בכמויות מזעריות ניתן להפיק ממיני השיכרון השונים משככי כאבים. עוד בתקופות קדומות היה הצמח ידוע. טבק


כל חלקי הצמח רעילים. אכילת עלים או מציצת צוף עלולה לגרום להרעלה חמורה ואף למוות. הרדוף הנחלים


הגבעול והעלים מצופים בחומר הנקרא אולאנדרין, ואכילה של עליו יכולה לגרום להאטת קצב הלב ולסימנים נוירולוגיים עד כדי איבוד הכרה ומוות. אצבעונית ארגמנית


זהו צמח נוי אסייתי, המתנשא לגובה בגווני ורוד מרשימים. ברפואה הוא משמש לבעיות לב ונטילת הצמח כפי שהוא עלולה לגרום לכיווץ שרירי הלב, מה שיכול לגרום לדום לב מהיר. חד מאבק יפה


זהו שיח גדול צפוף או עץ קטן והוא צמח חזק במיוחד שלא זקוק לטיפול שוטף, אך הסכנה חמורה למי שאוכל מהפרי שלו, להתרחק. קיקיון מצוי


מקורו של הקיקיון המצוי באפריקה, והוא יכול להתנשא לגובה של עד 5 מטרים. עליו פרוסים בצורת כף יד וצבעם ורוד-ירוק עד אדום עמוק. פרותיו בעלי ריכוז רב מאוד של רעל ועלולים לגרום למוות. דורנטה מצויה


שיח רב שנתי שמקורו בדרום אמריקה, ופירותיו הכתומים-צהובים רעילים ביותר. גם עליו רעילים ותועדו מקרים של ילדים שאכלו ממנו בשוגג ומתו מהרעלה קשה. רוביניקה בת השיטה


פרחיו לבנים וריחם מזכיר פירות הדר. כל חלקי העץ רעילים מאוד, אך הרעל אינו שורד בחום רב וכאשר מבשלים את פירותיו ניתן אפילו לאכול אותם. ראש עקוד רב שנתי


צמח זקוף וגבוה, המתייבש בקיץ ומדיף ריח רע. הרעל מרוכז בעיקר בפרי וכן בקנה-השורש. הצמח גדל כמעט בכל מקום, בכל חצר אחורית ומוזנחת ובצידי הדרכים. בארץ הוא נמצא בעיקר באזורי צפון הארץ והמרכז והוא ונמצא בדרגה החמורה ביותר להרעלה. לוף ארצישראלי


כל סוגי הלוף מכילים חומרי רעל מסוג ארואין. החומר נהרס ע"י ייבושו וחימומו. בעלים ישנו חומר רעיל נוסף-אוקסלאט הסידן. אכילת החלקים טריים מהצמח גורמים לצריבה, נפיחות ואף לחנק. בימי קדם השתמשו בפקעות כדי לגרום להפלה מלאכותית. פלומריה ריחנית


הפלומריה קרובה מבחינה בוטנית להרדוף הנחלים וכמוהו מכילה שרף חלבי רעיל ביותר. אזדרכת מצויה



עץ האזדרכת ממלא חורשות בישראל ונמצא גם בין בתינו. כל חלקי העץ רעילים ומסוכנים, הריכוז הגבוה ביותר של הרעל הוא בפירותיו הצהובים המזכירים שילוב של ענב ותמר במראם. פואנציאנה ארוכת אבקנים


מקור הצמח באוסטרליה וכל חלקיו רעילים. אחירותם החורש


אחירותם החורש מלבלב בשטחים פתוחים ויש לו פרחים צהובים המזכירים נרקיס. החומרים הרעילים שהוא מכיל יכולים לגרום לחולשה, שינויים בדופק הלב, ירידה בלחץ הדם, קוצר נשימה ואף חנק. תפוח סדום


עליו של העץ רחבים ושעירים, וכאשר פוצעים אותם, נוטף מהם מיץ חלבי רעיל. קנבוס תרבותי


לא נכביר במילים.. ויסטריה


רעיל בכל חלקיו

שמרו על עצמכם ועל הילדים- לא אוכלים פרח שלא מכירים!

(ובכל מקרה עדיף שנשמור את הפרחים לטבע! שלום ואהבה לכולם)




1,571 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page