על טיסה ודלקות אוזניים..

״מה? את יכולה בבקשה לדבר חזק יותר? אני פשוט לא שומעת..״ והדיילת האחראית של אל על חזרה: ״הטייס לא מוכן לקחת אחריות על זה שבחורה צעירה תאבד את השמיעה, אז את לא יכולה לעלות על הטיסה״.

בקצרה, התחלתי את מסע החזרה לארץ מהפיליפינים כשאני קצת מקוררת. אין טיסה ישירה והקונקשיין היה דרך הונג-קונג. בטיסה להונג-קונג הרגשתי לחץ מטורף באוזניים, שלא עבר גם כשפמפמתי, כשלעסתי או כששתיתי. בנוסף הרגשתי כאב מתחת לאוזניים ולקראת הנחיתה הפסקתי לשמוע באוזן הימנית.

אחרי כמעט ארבע שעות המתנה בשדה של הונג-קונג, ממש בעלייה למטוס, שאלתי את אחת הדיילות אם יש רופא או מישהו שיוכל לבדוק אותי במטוס כי אני גמורה. היא ייעצה לי לא לקחת סיכון ולא לטוס לפני שאני רואה רופא וכי החשש המרכזי הוא מקריעה של עור התוף. בשתי הדקות הבאות אני מנסה להבין מה הסיכוי שזה יקרה ולאחריהן ההחלטה די נלקחה מידיי- אני לא יכולה לטוס בלי אישור מרופא והטיסה יוצאת עוד חמש דקות. הרופא המקסים איבחן דלקת באוזן, נתן אנטיביוטיקה ועוד כמה תרופות שיקלו על הכאבים ונתן לי חופשה של 3-4 ימים בהונג קונג עד שיוכל לבחון שוב אם לאפשר לי לטוס. אחרי שחקרתי, הסתבר לי שכשמצוננים אין אפשרות לאזן את הפרשי הלחצים שנגרמים בטיסה בכלל ועם דלקת באוזן אפשר בקלות לגרום לנזק בלתי הפיך ולקריעה של עור התוף. אנחת רווחה, עשיתי את הדבר הנכון שדיווחתי. אז מה למדתי? 1. הגוף יודע מתי לא טוב לו וצריך להקשיב לו, גם אם מפספסים טיסה. 2. לא לטוס עם דלקת אוזניים. 3. אם אין לי מספיק ידע- עדיף לא לקחת סיכון. 4. מודעות מצילה חיים (ובמקרה שלי- מיכל אנסקי העלתה בטירוף את המודעות של כולם ושל הדיילות לכך שאסור לטוס עם דלקת אוזניים). 5. תעביר את זה הלאה.

תודה ענקית לאל-על ובפרט לנציגה המלאכית שלהם בהונג-קונג- רחלי המדהימה Rachel Skuratovsky שפתחה את ביתה בפניי ודאגה לי כאילו הייתי הבת שלה (ופינתה לי את החדר של הבת שלה, באמת הכי בבית בעולם).

תודה ענקית לאחים המדהימים שנחלצו לעזרתי בשנייה שביקשתי- ערן ויעל פוס, על הדאגה והאירוח. אין כמוכם 🙏🏼Eran Vos

שמרו על עצמכם ותדברו ❤️ העיקר הבריאות 💪🏽


23 צפיות