יש תחושה כזאת ש"הילדים של היום יותר רגישים"..
יש שינמקו זאת בשל עליית המודעות, אנחנו אומרים- תעיפו מבט חטוף על המספרים:
לפי הנתונים של עמותת יה"ל (העמותה לאלרגיות מזון), כ-8,000 ילדים נולדים עם אלרגיה למזון כל שנה בישראל (כ5%-10% מאוכלוסיית התינוקות)!
ב-16 השנים האחרונות נרשמה עלייה של 300% (!) בשכיחות של אלרגיה למזון בילדים.
בשנת 2017 היו 2,424 ילדים שאושפזו בגין תגובה אלרגית (אנפילקטית), לעומת שנת 2010 בה נרשמו 1,463 ילדים מאושפזים לפי המועצה לשלום הילד.
למה אלרגיה? בגדול, מדובר בטעות. "פשלה" של מערכת החיסון שלנו שמזהה חומר שלא מסכן אותה- כאויב מר שיכול להכניע אותה ואסור לה לתת לו להיכנס אליה בשום דרך ולכן היא "סוגרת" את כל הפתחים של הגוף (עפעפיים, שפתיים, קנה הנשימה..). הסגירה הזאת יכולה גם למנוע את מעבר האוויר וכאן זאת כבר טעות מאוד מאוד מסוכנת שיכולה לעלות בחיי אדם.
מקווים ששכנענו אתכם שאלרגיות מאוד נפוצות ונהיות אף יותר נפוצות משנה לשנה והבנתם את הכשל של הגוף. כעת נעבור לפרקטיקה..
מה נראה? תלוי. אלרגיה היא טווח רחב של תגובות, שנע בין גירודים ואדמומיות- לתגובה מסכנת חיים הכולל חסימה של דרכי הנשימה בגלל התנפחות השרירים שעוטפים אותן.
מתי נראה? לרוב, את התגובות בקצה העליון של הטווח (מסכנות חיים) נראה מיידית לאחר החשיפה או עד 4 שעות לאחריה ולכן מומלץ לערוך חשיפות "מבוקרות" (לכל אלרגן בנפרד, בשעות הבוקר, במהלך השבוע ולא בסופ"ש כדי שנוכל לתת מענה מיידי מיטבי ולדעת "מי האויב").
צריך לחשוש בכל חשיפה למזון חדש? כעיקרון אפשר לפתח אלרגיה לכל סוג של מזון, אז צריכים להיות "על זה" בכל חשיפה.. אבל גם כאן נעזר בשיקול דעת ובסטטיסטיקה. האלרגנים הנפוצים ביותר הם חלב, בוטנים, ביצים, שומשום, אגוזים, סויה, חיטה, דגים ופירות ים ולכן החשיפה אליהם תדאיג אותנו יותר מחשיפה לבטטה..
איך נפעל? במידה ומדובר בתגובה "קלה"- המערבת תסמינים במערכת אחת בלבד, כלומר או תגובה באף (הכוללת גרד, עיטושים, נזלת מימית) או תגובה בעור (הכוללת פריחה קלה או אדמומיות) או בדרכי העיכול (בחילה קלה, חוסר נוחות)- ניתן לטפל באנטיהיסטמין (לדוגמה טיפול פסניסטיל ולהשאיר בהשגחה צמודה).
אבל!! אם התגובה מופיעה אצל שתי מערכות בגוף (או יותר) או כוללת תגובות קשות כמו נפיחות בגפיים, אודם מפושט, קוצר נשימה, שיעול, תחושת צריבה, צרידות- נתקשר ל 101+1221 ונזריק אפיפן (מזרק אלרגיות) מיידית!
אחרי שמזריקים אפשר להיות רגועים? לא! אמנם הצלו את המטופל מיידית, אבל ההשפעה של האפינפרין בגוף היא קצרה וייתכן שיצטרך עוד מנה ולכן חובה לפנות עם טיפול נמרץ! יכול להיות שפספסנו ולא הזרקנו כמו שצריך או שהכמות לא הספיקה ולכן מזעיקים טיפול נמרץ בכל מקרה!
איך מאבחנים? אצל אלרגולוג (מומחה לאלרגיות). בביקור הוא יתשאל אתכם על אופן החשיפה ומה היו התגובות.
שימו ♥ #1: כדאי לצלם את התגובות בעת התרחשותן ולהראות לו.
שימו ♥ #2: יש להימנע מלקיחת תרופות מסויימות לפני הביקור אצל אלרגולוג, שעלולות להשפיע על הבדיקות שיעשה. היוועצו עימו לפני המפגש כדי להימנע מביקורים מיותרים ובזבוז זמן.
האבחון בפועל יכול להתבצע ע"י תבחיני עור לאלרגיה או בבדיקת דם (RAST) או בתגרים והרופא יבחר בשיטה המתאימה בהתאם לתגובה שדווחה.
אם הילד שלי הראה תגובה אלרגית.. זה אומר שהוא ישאר איתה לכל החיים? לרוב לא. רוב האלרגיות חולפות מעצמן ולא ימשיכו ללוות את הילדים לאחר גיל 6-12 שנים. כיום, אפשר גם לעשות טיפול חשיפה מבוקרים במרכזי אלרגיה וממש "ללמד" את הגוף להכיר את האלרגן ולראות בו כחבר ולא כאיוב. בכל מקרה, אם הילד אובחן עם אלרגיה הוא צריך לשאת איתו מזרק (רצוי שניים) לכל מקום ולא לאכול כלום אם המזרק לא נמצא לידו (גם אם אנחנו מכירים את הטבח או את הסעדה או אוכלים אצל סבתא שמכירה ויודעת על האלרגיה- לא מסתכנים!).
בהצלחה בחשיפות והמון בריאות ♥
לינוי וצוות מלאכי הדרך
Comments